שבת 13:48, מוזיאון ארץ ישראל

מוזיאון ישראל

שם: לירון ירדני    /    גיל: 29    /    עיסוק:  עיצוב פנים    /     מגורים: חולון

>עד שהסתדרתי עם המצלמה פיספסתי אותך קורא ספר אבל הוא עדיין ביד אני מעריך שאתה בודק הודעות או מביט מה השעה ובכל זאת אני לא מוותר לעצמי,  איזה ספר אתה קורא ומה אתה יכול לספר עליו ?
"הספר נקרא 'התאווה לחיים' של ארווינג סטון , והוא הביוגרפיה של ואן גוך, הספר עוסק במסע החיפוש של ואן גוך, מהבחירה במה לעסוק ועד הקו, ומבחינתי הוא מוסיף רובד נוסף בקריאה של העבודות שלו".

 > מיהו הסופר האהוב עליך ביותר?
"אני לא ממש טוב בלזכור שמות, ככה שאני מוותר מראש מלנסות ולזכור" .

> הספר האהוב עליך ביותר?
"אני לא יודע אם יש כזה אבל אני כן הייתי ממליץ על הספר 'לטייל עם דג סלומון' של אומברטו אקו, הספר הוא בעצם אסופת מאמרים שלו על רגעים בחיים שכתובים בציניות חיננית".

> יש ספר שקראת יותר מפעם אחת ומה שמו?
"יש כמה, את 'התאווה לחיים ' שאני קורא עכשיו קראתי כבר בעבר. קריאה שנייה, שלישית וכו' תמיד יהיו שונות אחת מהשנייה,  אני אף פעם  לא יהיה מי שהייתי אתמול ככה שהחוויה מהספר תמיד תיהיה שונה".

> כמה ספרים אתה קורא בחודש?
"תלוי בכול כך הרבה מרכיבים, מה שבטוח שזה לא נראה לי מספיק".

 אתה קונה או שואל ספרים?
"גם וגם תלוי, לפעמים אני מחפש ספר מסוים ואז אני כנראה אקנה אותו, ולפעמים זה פשוט".

 האם תמיד אפשר לתפוס אותך עם ספר?
"הייתי שמח אבל הוא לא נכנס לי לארנק".

 מדוע בחרת לקרוא דווקא פה?
"בחרת זו מילה חזקה, אחרי כמה שעות עם המזגן הייתי חייב אוויר ושקט ( וגם להפשיר)  ושמה מצאת אותי ".

 מעדיף ספרות ישראלית או מתורגמת?
"האמת שלא באמת משנה לי כול עוד הספר מהנה".

 אתה מנוי בספרייה?
"כן, במדיטק בחולון, המדינה משלמת  ואם יש דבר אחד טוב שהמדינה עושה  אז לא להנות ממנו".

 > האם יש משפט שנחרת לך בזיכרון?
"לא זוכר מספר אבל בסרט שראית ממש לא מזמן ציטטו את גנדי ( לפחות ככה הוא אומר) שאמר " שכל שתעשה בחיים יהיה חסר חשיבות, אך חשוב מאוד שתעשה אותו כי איש לא יעשה אותו מלבדך" דרך אגב לסרט קוראים "זכור אותי לנצח".

 > ספר מעט על התערוכה שביקרנו בה ומה תפקידך בה?
"התערוכה נקראת ריקוד המכונה והיא מחולקת לשניים, כאשר בחלק אחד שנקרא קברט יש 40 צעצועי עץ מכניים שמופעלים ע"י כפתור וניתן לראות את כול המגנון  שלהם,  ובחלק השני זהו מופע מכני של מכונות שעשיות "זבל" וגילופי עץ והתפקיד שלי הוא להפעיל את המופע, ולטפל בכול בעיה מכנית או בכלל שקורה" . 

 > תודה רבה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תמר  On 8 באוגוסט 2010 at 4:51 PM

    אהבתי את שאלת הספרייה החדשה (השאלה חדשה, לא הספרייה) ומקווה שהיא תישאר.

    וירוק של הספר משתלב עם הירוק של הפרחים, נראה שלא חם כל כך בחוץ!

  • עידית פארן  On 8 באוגוסט 2010 at 10:28 PM

    מזל מזל גדול שהזכרתם לי את הספר הזה, אני מיד רושמת (והוא יצטרף לעוד כמה שמזילים ריר, רק שאני אקח אותם ליד ואקרא…)
    אם הוא מחזיק את הנייד ביד שמאל ואת הספר ביד ימין אז
    זה אומר שהוא שמאלי או ימני?
    (שלומי, אל תעשה את עצמך, אני רואה אותך מתגלגל מצחוק….)
    זהו, החלטתי
    אתה נכנס אצלי ל"קישורים " בצד ימין
    ויום בהיר אחד….באיקיאה בתור
    אנחנו עוד נעשה היסטוריה, אתה תראה…

  • shlomiyosef  On 8 באוגוסט 2010 at 11:38 PM

    תמר, שאלה ישנה חדשה
    את הפריים אני מסתר בלי קשר למזג האויר.

    עידית, את באמת אישה מקסימה
    וקצת מטורללת – אבל מטורללת טוב!!!

  • galithatan  On 9 באוגוסט 2010 at 10:07 PM

    הספר של אומברטו אקו נראה לי מעניין. אני אוהבת אסופות מהסוג הזה 🙂

  • שחר שילוח  On 21 באוגוסט 2010 at 8:30 PM

    הצהוב של הספר והצהוב של הפריחה – עוד הברקה ויזואלית קטנה שהבאת לבלוג.
    גם אני מאוד אוהבת את התאווה לחיים. את העותק שלי מצאתי ליד פחזבל ברמת אביב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: