מנהל הקרקס – 17:55 רחוב לכיש תל אביב

בוריס 2

שם:  בוריס (ברוך) מסלוב    /    גיל: 64    /    מגורים: בת ים    /    עיסוק: שומר
 
> איזה ספר אתה קורא ומה יש לך לספר עליו?
"אני קורא את הספר Thief in law של הסופר הרוסי סוחנוב, זו סדרה של 7 ספרים. אני קורא את הכרך השלישי. יש סדרת טלוויזיה בשם "רוסיה המקוללת" שמבוססת על הספר". 

> מי הסופר האהוב עליך ביותר?
"סטפן צוויג" 
 
> כמה ספרים אתה קורא בחודש?
"ארבע ספרים"
 
> האם אתה מנוי בספרייה?
"כן, הספריה בבלפור בבת ים"
 
> האם תמיד אפשר לתפוס אותך עם ספר?
"כן, תמיד"!
 
> מתי עלית לארץ ומה עשית במוסקווה?
"עליתי לישראל ב2004 ושם הייתי מנהל קרקס על קרח"
 
> יש משפט שנחרת לך בזיכרון?
"גיבור תמיד מנצח" לא זוכר של מי או מהיכן הציטוט

> תודה רבה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שחר  ביום 24 במרץ 2010 בשעה 3:16 PM

    מקסים

  • שועי  ביום 24 במרץ 2010 בשעה 3:34 PM

    גם הצילום, גם האתר, גם החתול המסב ראשו לאחור אל הקורא המרותק לספר, וגם הראיון בעקבותיו
    אבל גיבורים לא תמיד מנצחים, הם רק לומדים להשלים עם המקום שלבסוף הגיעו אליו.
    (-:

  • שולמית  ביום 24 במרץ 2010 בשעה 3:42 PM

    לצילום משובח כולל המילים.
    אנושי מאוד כל זה. ומלא חמלה.
    חג שמיח איש מוכשר.

  • מיכל ש.  ביום 24 במרץ 2010 בשעה 4:09 PM

    ואני מתה על איך
    שהם צצים שניהם מהחול,
    איש וסיפרו,
    חתול ומבטו.
    יפה שלומי.

  • אחת  ביום 24 במרץ 2010 בשעה 6:22 PM

    כמה צבעים, כמה מישורים, כמה הטיות, ואיזו יציבות של אמצע – פיזית, חזותית ורוחנית

    נפלא

  • עידית פארן  ביום 24 במרץ 2010 בשעה 7:13 PM

    והספרים
    (אני אחפש אותם, אם יש את זה בכלל בעברית)

    וכל הזמן אני שואלת איפה שלומי
    הולכת
    (ברגע זה, לסופר בעשרת…)
    עם שלושה דברים לאי בודד של יואב אבני
    ושואלת איפה שלומי עם המצלמה
    בסוף זה יצליח לי אני בטוחה!!!

  • קורא  ביום 24 במרץ 2010 בשעה 9:48 PM

    מנהלי חברות אנלפביתים שמרוויחים מאות אלפי שקלים בחודש ושומרים שמרוויחים שכר רעב ומשכילים פי עשר.

  • אינשם  ביום 25 במרץ 2010 בשעה 1:44 AM

    ולדעת להשלים עם המקום שהגעת אליו זה לא סוג של ניצחון?

  • שלומי  ביום 25 במרץ 2010 בשעה 9:58 AM

    שחר – תודה רבה
    שועי – אולי השלמה היא הניצחון?
    שולמית – חג שמיח גםם לך
    מיכל ש. – מחול באנו ואל החול נשוב
    אחת – מלהטטת במלים
    עידית – תודיע שבוע קודם
    קורא – גם מנהלי חברות קוראים, זה ברור גם לך, אבל לראות מישהו שהיה מנהל ופתאום הוא יושב ברחוב וקורא, קצת צורם. למרות שבוריס איש נעים הליכות וחייכן ואפילו אני מרשה לומר שהוא נראה לי מאושר. אני מקווה.
    אינשם – כמו שאמרתי למעלה

  • שרון רז  ביום 25 במרץ 2010 בשעה 10:20 AM

    כל הכבוד לו על הקריאה כך ברחוב, על מי שהוא, וכל הכבוד לך, על שתפסת אותו וצילמת וראיינת, תודה

  • שועי  ביום 25 במרץ 2010 בשעה 2:16 PM

    אתם צודקים, שלפעמים בהתמודדות חווים איזה רגע של אושר ו/או התעלות, על כך שהכל במקומו למרום הכל; השאלה כמובן בסוג ההתמודדות, ישנם דברים הנתפשים כניצחונות במאבקים, שלאחריהם לא ממש מתחשק למי שעבר את כל זה אפילו לחייך. קרה לי. אולי זה סובייקטיבי. אבל זה לגמרי מנסיון אישי
    (-:

  • יולי  ביום 25 במרץ 2010 בשעה 9:29 PM

    שלומי, זה יפה שהאמנות שלך מביאה את הטרגדיה של האנושות – שומר קורא על המאפיה הרוסית שמתעשרת – כאילו ששספרות ומציאות הם שני עולמות נפרדים. אבל הם לא. זה גם סוג של דוקומנטרי. אתה מבין? חג שמח ושכולנו מצא עוד קצת מעבדות לחירות. יישר כוח!

  • גלית חתן  ביום 27 במרץ 2010 בשעה 2:49 PM

    שם הוא היה מנהל קרקס
    ופה יש קרקס אנושי גדול
    אבל הוא מעדיף את הספר
    בצדק, יש לומר

    עוד תמונה מוצלחת מבית תקתוקו של שלומי 🙂

  • מיכאל  ביום 7 במרץ 2013 בשעה 1:07 AM

    לצערנו האדם הנפלא הזה הלך לעולמו לפני כ שנה ,חינו חברים מאוד קרובים,לצערו חייו התכזרו אליו כאשר חלה באין ספור מחלות קשות ויקיריו אשר האמין בהם נטשו אותו ברגע כה קשה,יהיה זכרו ברוך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: