שם: בנימין דגן / גיל: 58 / עיסוק: אגרונום ומנהל חברת שיווק וייבוא / מגורים: ברצלונה
> איזה ספר אתה קורא ומה יש לך לספר עליו?
"אני קורא בימים אלה:
1- SangreJudia (דם יהודי) נכתב ע"י הסופר הספרדי Pere Bonnin שהוא צאצא של יהודים מומריםלנצרות באי MALLORCA ובלחץ הכנסיה הנוצרית והזרוע המבצעת שלה – האינקווזיציה מהמאה ה-13 עד המאה ה-17. יהודים נוצרים אלה נקראים CHUETAS והם מקיימים עד ימינו חלק מהטקסים של הדת היהודית למרות שבאמונתם הם נוצרים קתולים.
בספר זה מתוארות הפוליטיקה האנטי-יהודית שפשטה בחברה הספרדית לאורך ההיסטוריה שלה עד גירוש יהודיי ספרד ופורטוגל בסוף המאה ה-15.
2- ספר נוסף שאנ י קורא נקרא THE GOD OF SMALL THINGS נכתב ע"י סופרת הודית צעירה בשם ARUNDHAT ROY מתאר את ההוויה של שלושה דורות בדרום הודו בתקופה של סערות חברתיות ופוליטיות במדינה זו שתרבותה ומנהגיה מושרשים חזק בקרב אנשיה במשך דורות רבים. אגדה משפחתית זו היא חגיגה ספרותית שבה נפגשים האהבה עם המוות ותאוות היצרים וחשקים בלתי מושגים. כל אלה שוברים יחד את כל המוסכמות".
> איזה סופר או סופרים אתה הכי אוהב?
"לכל סופר נתתי את "אהבתי" בנקודת זמן ומקום, אך בהסתכלות כוללת לאחור נראה שאני זוכר יותר את הקלסיים שבחבורה שיצירותיהם עדיין מעבירות בי גל של התרגשות בכל זמן ובכל מקום שאקרא אותם. כמו למשל המינגווי, סטיינבק, דוסטוייבסקי, פיליפ רוט, גבריאל גרסייה מרקס, הרמן הסה, ז'ורז'ה אמדו, סלמן רושדי, איזבל איינדה, בורחס, נגיב מחפוז…ו"משלנו" את בשביס זינגר, ביאליק, עמוס עוז".
> יש ספר שקראת יותר מפעם אחת ומה שמו?
"התנ"ך, תורה נביאים כתובים הוא המאלף ביותר, והוא כמעיין המתגבר'"
> האם אתה קונה או שואל ספרים?
"בדרך כלל קונה אבל לרוב מקבל מתנות"
> תמיד אפשר לתפוס אותך אם ספר?
"כן בתוך תיק היד ליד המיטה או על שולחני במשרד"
> למה אתה קורא דווקא כאן?
"הרעשים בבתי הקפה הם מוזיקת רקע נעימה בעיקר כשאתה קורא ספרים משעממים"
> מעדיף לקרוא בעברית או בשפת המקור?
"אני כמובן מעדיף לקרוא ספר בשפת המקור (עד כמה שיכולתי מגעת) כיוון ששפה היא לא רק כלי לתקשורת אלה גם ביטוי של אופי תרבות ורוח האנשים שדוברים אותה"
> בכמה שפות אתה קורא?
"אני קורא לרוב בספרדית אנגלית ועברית לפעמים גם באיטלקית וספרות מקצועית ועיתונים גם בצרפתית ופורטוגזית"
> כמה ספרים אתה קורא בחודש?
"קריאה היא חוויה וחוויות לא סופרים, חיים אותן ומרגישים אותן, אין לי מושג סטטיסטי לקריאת ספרים, אני פשוט אוהב לקרוא כפי שאני אוהב לשוחח אם חבר או לשמוע אדם חכם, או לטייל בטבע או להסתכל פנימה אל תוך עצמי תוך שמיעת מוסיקה".
> יש משפט שנחרת לך בזיכרון והולך איתך?
"במקרה זה יהיה מאורע שאני זוכר. מאורע שאני קורא לו "עברית שפה קשה". כשהיינו ילדים והתחלנו לקרוא ספרים בעברית ללא נקוד. באחד משעורי הספרות קראנו את ביאליק, באחד מספריו מתאר חיים נחמן ביאליק את אביו שעבד כמוזג בבית השיכר. אביו, שמתואר על ידו כאדם שהזדקן בטרם עת "שהַזִּקְנָה קפצה עליו", אלייקים, חברנו שקרא קטע זה הבין שהַזְּקֵנָה קפצה עליו". מאז נקרא שמו בישראל אלייקים שהַזְּקֵנָה קפצה עליו"!
> איך התגלגלת לברצלונה?
"אני בברצלונה מאז חורף 1982 והתגלגלתי אליה ברכבת ממרסיי" (צרפת)
> תודה רבה
פפראצי עמך-ספר 
תגובות
ואתה מביא לכאן עוד מישהו שאתאהב בו?
מה יהיה?
יש לך לב ענק,מה?
הבחירות של הספרים והשיחה מרתקת
והתשובות המעניינות של האיש
איזה כיף!!!
ואחלה בחירות (אם אתעלם מעמוס עוז, האוברייטד לדעתי). והתשובה שלו על מקור או תירגום כל כך נכונה. אני עוד אלמד ספרדית רק בשביל לקרוא את "מאה שנים של בדידות" בשפה הנכונה. אני בטוח שהחוויה תהיה אחרת (ומהכיוון האחר- גרוסמן באנגלית הוא לא גרוסמן).
עכשיו יש לשם דמות ולדמות שם
ויש שניים ששמחים אליך ואחת שמחייכת
צילום נהדר בו הקורא תחום במשבצת ורודה
שקוע
מקום וזמן אחרים
תיסע לברצלונה לצלם מישהו קורא ספר בעברית 😉
ושלא תחשוב שלא שמתי לבה שסגפרדו זה קפה הבית שלך.
עידית – אין כמו בבית
אדי – אני התחלתי לימודי ספרדית על מנת להגר, עדיין חולם על זה
מיכל – עכשיו זה עכשיו
גלית – זה דווקא קפה הבית של בנימין
אהבתי את התשובות לשאלות והצילום מקסים
מ-ק-ס-י-ם
http://www.notes.co.il/shlomiyosef
ממש איש מיוחד, אני נאלץ להסכים
הוא צובע את השיער
אני כתבתי מקסים על העבודה שאתה עושה. על היצירה. סליחה עם האיש הנחמד, אני הגבתי לך.
גם אני
(אבל תבטיח שלא תגלה לאף אחד..טוב?)
היום כשסחבתי מלא ספרים לפיקניק, וקראתי עדיין את אותו אחד שאני קוראת כבר שבועיים ועוד לא הגעתי לחצי
נזכרתי בתמונה הזאת
עם הכסא המדוייק
השניים שמסתכלים עליו מהתצלום מלמעלה ובנימין שקורא ונראה מרוכז כל כך
וששכחתי לכתוב בתגובה הקודמת שהיא כל כך יפה התמונה
(העיקר שטרול לא יגלה עלי…)
טרול ועידית אתם מצחיקים מאוד
עידית תודה איפה היה הפיקניק אולי גם אני הייתי?
יולי בנימין הוא החלק הארי ביצירה
בכל מקרה חן חן
מאחורי מושב טל שחר
מרבדים לא נגמרים של רקפות מתחת לאורנים
אם השמש לא היתה שוקעת הייתי נשארת שם בוודאי עם אותו הספר
בני היקר, כמה נחמד לראות את הרשימות שלך.
(האם אתה זוכר את ענבל שנסעה לפני שנים אחדות לברצלונה ומזוודותיה נשלחו בטעות [למאלטה]?. אני מאוד מודה לך על עזרתך.)
אני שולחת כאן המלצה על הוצאת ספרים חדשה בישראל – כן ירבו.
http://zikitbooks.com/
היי בני , מה שלומך ? האם אתה בני מרחובות , שם הכרנו בערך לפני 30 שנה , אם אכן כן אשמח לשמוע ממך , מצרפת כמובן את כתובת המייל שלי . סמדר דגני
בני שלח לי את המייל שלך … איציק ניר