18:15 דלארטה – חנות מקסימה בבזל תל אביב

עופרי  by you. 

שם: עופרי דולב    /      גיל: 31     /     עיסוק: עיצוב   /   מגורים: תל אביב

> איזה ספר את קוראת ומה את חושבת עליו?
"מליון רסיסים קטנים – גיימס פריי סיפור אמיתי על איש חזק שנגמל באומץ רב מהתמכרויות לסמים ואלכוהול. בגלל הכרותי עם נושא הגמילה …(מסגריות) אני מאוד מעריכה את הסופר על האומץ הכנות , הרגישות , והעוצמה שהיתה בו לעשות את הצעד הזה ולהגמל. הספר מחזק אותי בתהליך הפרטי שלי".

> מיהו הסופר האהוב עלייך ביותר?
"עמוס עוז".

> מהו הספר האהוב עלייך ביותר?
"כל ספר שאני קוראת אני אוהבת "מהטובים שקראתי – 1984 , קץ הילדות, המשפט האחרון של פרמה, האי של סופייה, האוהל האדום … המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה , הכלב היהודי", וכמובן סיפור על אהבה וחושך – עמוס עוז".

> האם יש ספר שקראת יותר מפעם אחת, ומה שמו?
"קץ הילדות , מליון רסיסים קטנים , 1984…ואולי עוד כמה שלא זוכרת'.

כמה ספרים את קוראת בחודש?
"אחד או שנים בחודש".

> האם את קונה או שואלת ספרים?
"קונה, שואלת ומשאילה".

> האם את מנויה בספרייה?
"לא

> האם תמיד אפשר לתפוס אותך עם ספר?
"כמעט תמיד"

> יש ספר שאת מתביישת שלא קראת?
"לא מתביישת בכלום"

> מדוע בחרת לקרוא דווקא כאן?
"בחנות הקסומה דלארטה בה אני עובדת , יש רגעים של שקט…לא רבים אמנם אבל כשהם קורים אז אני מנצלת את הזמן ל"חטוף" עוד עמוד".

> מעדיפה ספרות ישראלית או מתורגמת?
"גם וגם".

> האם יש משפט שנחרט לך בזיכרון?
"המון – אני בדר"כ רושמת בפנקס את משפטי המחץ מהספרים שאני קוראת ..הנה אחד מיוחד: 
 כל לילה מוציאה את הכאב מתוך הקופסא הקטנה שלו ובבוקר סוגרת ומאבדת את המפתח" אדיבה גפן".

> אז כמה משפטים כבר יש לך בפנקס שלך והאם נראה לך שתעשי עם זה משהו יום אחד?
"הפנקס מלא ומתמלא רושמת בעיקר ציטוטים, הערות והארות בשביל עצמי, ולשאלה אם אעשה איתו משהו יום אחד רעיון טוב לחשוב עליו".

> תודה רבה ובהצלחה עם הגמילה. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידית פארן  On 27 באוגוסט 2009 at 9:39 AM

    ממש יפה

  • עוברת אורח  On 27 באוגוסט 2009 at 10:22 AM

    תמונה מקסימה ותשובות חמודות.
    אהבתי את רעיון הפנקס, אאמץ אותו (בינתיים אני רק מסמנת בתוך ספרים) 🙂

  • גלית חתן  On 27 באוגוסט 2009 at 10:44 AM

    הוא ספר שכולו הונאה – אולי כתוב בכישרון אך לא מבוסס על סיפור אמיתי
    http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=223963

  • מיכל  On 27 באוגוסט 2009 at 11:10 AM

    שעונים, ארנבים, בובות, פרחים ואפילו כדור פורח – מקום קסום. הקוראה מזכירה לי את עליסה, התפאורה – את עטיפת הספר (המון סוכריות קטנות).
    הקריאה כמו התמונה – להתרגש מחדש.

  • עידית פארן  On 27 באוגוסט 2009 at 12:34 PM

    אני מקווה שאת חוזרת לפה
    כי זה חשוב מה שיש לי להגיד לך
    להתלהב מספרים, זה משהו נורא נורא אישי.
    יש כאלה שאת נתפסת אליהם ואחרים לא
    ויש אחרים, שאת (אני לפחות) לא מצליחה לקרוא, בעוד שמליון עיניים שואלות אותי, איך, אבל קפקא על החוף זה ספר נורא קל לקריאה…,
    זה אישי!!
    ומליון רסיסים קטנים
    לא קראתי
    ובגלל שלא קראתי
    אני מכבדת את עפרי שקוראת אותו, והוא לוקח אותה לאנשהו ועושה לה איזה חסד גם אם הוא הונאה, אחרי הכל סיפור זה סיפור
    הוא לא כתבה בעיתון
    הוא המצאה…זה מה שיפה בו (גם אם בסוף מתברר שהוא אמיתי)

  • גלית חתן  On 27 באוגוסט 2009 at 1:18 PM

    למי שלא קרא את הספר עד לגילוי הזה – זה באמת לא משנה. כי הוא פשוט קורא להנאתו או לא להנאתו, עניין סובייקטיבי.

    זה נכון לגבי מיליון רסיסים קטנים, וזה נכון גם לגבי צופן דה וינצ'י, למשל, שסביבו היתה פרשה דומה אם כי ברמה פחות גרועה בעיניי.
    אגב זה גם נכון לגבי כמה כתבות ענק שזכו בפוליצר, אבל לא נערבב שמחה בשמחה.

    אבל בואי נחשוב רגע על האנשים שקנו את הספר כשרק יצא, בגלל שהם שמעו שהם חזק ומבוסס על סיפור אמיתי, נעתקה נשמתם וכו', ואז גילו שהכל המצאה. היית רוצה להיות במקום?

  • מיכל  On 27 באוגוסט 2009 at 4:22 PM

    (וגם אני רושמת משפטי מחץ כאלו)

    אין מה 'לעשות' איתם, אבל הם שווים המון 🙂

  • אסתי  On 27 באוגוסט 2009 at 6:10 PM

    החנות האהובה עלי
    שעות של קסם עוברות עלי כשאני מגיעה לשם כדי לקנות מתנות לאהובי
    כשתהיה שם בפעם הבאה תבקש שיראו לך את מחזיקי הספרים המקסימים שלהם

  • נבט חיטה  On 27 באוגוסט 2009 at 7:36 PM

    הכל.

    ואותה חנות- יצא לי להיות בה פעם אחת (כשגרתי בגילגול הקודם בתל אביב) והוקסמתי לגמרי. לפתע לפלא הרגשתי בפריז
    ואז יצאתי החוצה, לשאון היום ופריז התמוססה לה…

  • עופרי  On 27 באוגוסט 2009 at 9:59 PM

    כיף לקרוא את התגובות , תודה…על החיזוקים וההערות .

    בענין אמיתותו של הסיפור , לי אין זה משנה כלל , הספר עזר לי וחיזק אותי וזה מה שחשוב…לי לפחות:)

    ובענין דלארטה…אני משוחדת , אבל בהחלט ממלכה צבעונית ושמחה:)

  • עינת  On 30 באוגוסט 2009 at 9:08 AM

    מגניב שהפפראצי עברו אצלך.
    תמונה מדליקה.
    ד"ש ונשיקות מהילדים

  • שלומי  On 30 באוגוסט 2009 at 1:58 PM

    גדולה לכולם

  • קלודט עטייה  On 2 בספטמבר 2009 at 4:51 PM

    קנתה אותי לגמרי עם ה"לא מתביישת בכלום". כך צריך להיות. יותר מדי אנשים מתנצלים לשווא על זה שהם לא קראו משהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: