יום שישי, יפו, שוטר קורא ספר 12:28

שוטר 2 by you.

  "עצרי! עצרי!", אמרתי לשלי "שוטר קורא ספר". היא עצרה בצד יצאתי החוצה כמו פפראצ'י אמיתי, התמקמתי חיפשתי זווית טובה, ואז הוא קם והסביר לבעל הרכב שהוא לא יכול להמשיך מכאן, הציע  לו את המסלול הנכון וחיפש מקום מוצל יותר, צמוד לחומה אבל עם אפשרות לראות רכבים אם יגיעו ביום החם הזה. שיפרתי עמדה והמצלמה התחילה לשיר לי. התקדמתי אליו הצגתי את עצמי והוא בחיוך מבויש משהו מביט שמאלה וימינה, חוש חש השוטר, חושב אולי עובדים עליו או משהו כזה. ואני מנסה לשכנע אותו שיחזור אלי עם תשובות והוא מסביר בשקט שהוא לא יכול, שהוא לא ממש קורא הרבה, וממשיך שלצלם אותו אני יכול אבל הוא לא יכול להשתתף כי בעצם אסור לו לקרוא, הוא הרי בתפקיד במשמרת. נזכרתי בצבא שאסור היה בשמירה לשמוע מוסיקה ואסור לקרוא ואסור לשבת ואסור ואסור ואסור. ואז חשבתי שלא משנה מה הוא קורא ולא חשוב ממש שיענה לי על השאלון, מה שחשוב ויפה זה שראיתי שוטר קורא, ונדמה לי שאם יש לך ביד ספר אתה לא יכול להיות אלים ומאיים אם יש לך ספר ביד אתה בן תרבות ויכול להיות נעים ואדיב גם במדי שוטר בתפקיד. ובאמת הוא היה כזה. נדמה לי ששמעתי בחדשות מתי שהוא שאיזה שהוא מפקד משטרה במקום מסויים על כדור הארץ מכריח את שוטריו לקרוא ספר אחד בשבוע או ביום או בחודש. באמת שאני לא זוכר. אז אני שמח שראיתי שוטר קורא ברחוב שלנו במקום להשתעמם ולהזיז את הראש ימינה ושמאלה כמו שוטר. הוא הרי לא שומר על בונקר מלא בתחמושת ולא  על ילדים חוצים כביש. הוא יושב שם כדי לכוון את התנועה ותנועה הרי אין וחם ושמש ואין לו אפילו מים לשתות רק מדים

וכובע

 וספר.   

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידית פארן  On 13 באוגוסט 2009 at 9:25 AM

    איזה ספר זה??

  • שלומי  On 13 באוגוסט 2009 at 9:37 AM

    שלום ונעים מאוד
    זה ספר שרק שוטרים קוראים ויש צו איסור פרסום עליו
    🙂

  • תימורה  On 13 באוגוסט 2009 at 9:42 AM

    מעניין אם תצליח להשיג אי פעם צילום אמיתי של פוליטיקאי קורא…

    (ולא בנוסח הצילומים מהראיונות החגיגיים של הנשיא/רה"מ כשמאחוריו מדפי ספרים עמוסים)

  • איתמר  On 13 באוגוסט 2009 at 10:47 AM

    נחמד לדעת שגם במשטרה יש קצת תרבות
    אני סקרן לדעת באיזה ספר מדובר

  • נועם  On 13 באוגוסט 2009 at 11:00 AM

    סיבכת אותו. יפו והתמונה זה מספיק לזיהוי המקום. יש לקוות שהשוטרים אינם גולשים לרשימות

    אני מקווה שאתה צודק, שאם ספר ביד אתה פחות אלים, למרות הדוגמאות הנגדיות שכולנו מכירים

  • מיכל  On 13 באוגוסט 2009 at 11:03 AM

    מריצה נטושה, עזובה. בטון חסוף, עמודי מתכת זקורים עירומים ושמש יוקדת חסרת רחמים.
    מאחורי עמוד, תחום בריבוע צל קטנטן, תחת כובע ומצחייה, יושב לו ספק חבוי השוטר הקורא שקוע בעולם אחר, אולי קריר יותר אולי סוער.
    הספר – שם מתחיל הסיפור שלו.

  • גלית חתן  On 13 באוגוסט 2009 at 11:13 AM

    לראות שוטר קורא, ולא משנה מה. בכל מקרה זה מקסים בעיניי, אפילו שכביכול הוא לא ממלא את תפקידו נאמנה לפי הכללים הנוקשים (אין כלל שחייבים לספק לו מים?)

  • אסתי  On 13 באוגוסט 2009 at 12:52 PM

    מתה על הבלוג הזה. כל פעם מתלהבת מחדש.
    הפעם התרגשתי.
    מאוד.

  • פייקין  On 13 באוגוסט 2009 at 4:29 PM

    איך גיליתי אותו במקרה רק עכשיו… תענוג

  • מומו  On 14 באוגוסט 2009 at 10:40 AM

    נורא רציתי להיסחף אחריך עם המחשבה הזו, שאם שוטר קורא הוא בטח לא מפחיד ולא אלים. גם אני נוטה לחשוב ככה על אנשים – שאם הם קוראים הם בטוח קצת יותר טובים. אבל אז נזכרתי בנאצים – אנשים קוראים ומשכילים, אוהבי ספר, מוסיקה קלאסית, תרבות מצויינת – ועדיין – רוצחים… אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב.

  • אייל  On 16 באוגוסט 2009 at 4:22 PM

    שלומי!!!
    סחה!! איזה יופי של דבר. נוגע ללב, מרגש, מצחיק, אינטליגנטי. אני ישר שולח לינק לנועה… :). נתראה בשדרה. אולי אביא איזה ספר…
    אייל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: