יום חמישי, כיכר רבין, 20:25 (והפעם כותב וגם קורא)

חיים אברהם by you.

את חיים אברהם כולנו לצערנו מכירים, כשאני אומר לצערנו אני מתכוון שאנחנו מכירים אותו דרך כלי התקשורת עקב הטרגדיה שפקדה אותו ועוד 2 משפחות וכמובן אותנו כחברה. את חיים אברהם אני מכיר משכונת פרדס כץ, שם גדלתי, אבי סיפר שהם עלו יחד מעירק לישראל. אני הלכתי לנחם את המשפחה בשכונה אבל נפלתי על יום שבו ביקר פואד בן אליעזר נדמה לי שר הבטחון באותו היום. אז חיכיתי מספר דקות אבל ההוא התיישב ולא זז. והעיניים של השומרים סורקות בלי מנוח תמיד נדמה לי שעשיתי משהו לא בסדר, חיכית עוד קצת והלכתי .כשראיתי אותו עומד בכיכר ליד דוכן עם ספרים נגשתי להציג את עצמי, ורק אחרי ששאלתי הבנתי שהוא סופר. אז החלטתי ברגע שאת הדף הבא אני אקדיש לכותב ולא לקורא.

 שם: חיים אברהם   /  יליד: 1949 /  עיסוק: מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות  /  מגורים: פתח תקווה
 
> איזו סדרה אתה כותב, ומה יש לך לספר עליה?
"אני כותב את סדרת ספרי הרפתקאות "עלילות יופ יופ" סדרת הספרים הינה תיאור וליווי של חויותיו של הילד יופ יופ שהוא פרי דמיוני. היא עוסקת בחיים שלנו מבחינת העבר ההווה ואולי העתיד.תוך כדי סיפורי ההרפתקאות שחווים יופ יופ וחבורתו אני מנסה להטמיע בדור הצעיר ערכי דמוקרטיה מידע על הסובב אותנו, שיתופם בחוויות הסטוריות והיסטוגרפיות ושילובם בעלילה שמצד אחד תהיה מעניינת ומאידך תהיה נאמנה לאמיתות ההסטוריות. עד היום יצאו בסדרה שמונה ספרים וכמובן יש נוספים בדרך".

> אילו ספרי שירה פרסמת ומה יש לך לספר עליהם?
"עד היום פרסמתי ספר שירים ראשון "אבא, יצאנו מלבנון" בהוצאת גוונים".
"הספר השני שפרסמתי "השיבה הביתה" בהוצאה עצמית".

> אני מבין שספרי  השירה הם על בנך ז"ל, בנימין אברהם?
"בספרי השירה יש פרקים שיש בהם התמודדות עם השכול וגם שירה אחרת".

> מיהו הסופר האהוב עליך ביותר?
"הסופר האהוב ביותר עלי הוא יצחק בשביס זינגר ז"ל".

> איזה סופר הכי השפיע עליך?
"יצחק בשביס זינגר ז"ל".

> יש ספר שאהוב עליך במיוחד?
"'הזהות הגנובה'  של הסופר רומן פריסטר בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר".

> כמה שנים בעצם אתה מפרסם את ספריך ואיך זה התחיל?
"התחלתי לכתוב ספורת בגיל 24 , הספר הראשון שפרסמתי היה "ההלך" בהוצאה עצמית. זה התחיל מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר צה"ל כבש את רמת הגולן והתגלו חורבות גמלא, אז למדתי באונבירסיטה קורס "תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל מחורבן בית שני ועד ימנו". החלטתי שאני רוצה להוסיף משהו משלי לידע על אותה תקופה, ואז כתבתי את הרומן ההלך. זהו סיפורו של ניצול מהקרב על ירושלים וקורותיו עד שהוא מגיע לגמלא".

> האם אפשר לחיות בכבוד מהעשייה הזו שלך?
"ככל וכלל לא. הסופר הוא האחרון "בשרשרת המזון". הראשון הוא המו"ל לאחר מכן המפיצים, חנויות הספרים ועוד… הסופר במקרה הטוב מקבל מס' שקלים בודדים על כל עותק שנמכר. לדעתי צריך לשנות את החקיקה הקיימת בנושא".

> האם יש לך רעיון איך לשנות את החקיקה?
"שינוי החקיקה יכול להתבצע בשני אופנים: א. קביעת תשלום אחוזים שכר סופרים מכל ספר שנמכר ואיסור הוזלה פראית של ספרים כמו שמתרחש היום ע"י הוצאות הספרים".
 
> אתה יושב בשורה אחת עם עוד הוצאות קטנטנות ומולכם ההוצאות הגדולות איך אתה מרגיש עם זה?
"אנחנו הסופרים נדחקים לשוליים תרתי משמע ע"י הוצאות הספרים השולטות בשוק.
משרד החינוך נותן לזה יד".
 
> משרד החינוך נותן  לזה יד, מה הכוונה?
"הכוונה היא שמאפשרים זילות של המסחר בספרים. יש לשלם לסופרים שכר בעבור השאלה של ספרים מספריות ציבוריות, סכומים שסופר יוכל לחיות מהם ולהמשיך לכתוב. היום התשלומים זעומים ולא מאפשרים לסופר להתפרנס מכתיבה ואז הכתיבה היא בנוסף לעיסוק האמיתי שלו".
 

> תודה רבה
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 15 ביוני 2009 at 8:31 AM

    במרכז הצילום, מואר ובולט בנוכחותו האילמת המשדרת עצב וכאב, יושב הסופר מותש משהו. משני צדיו כשומרים עומדים ספריו המאירים והמאויירים המציגים חיים ואתגרים. נראה בצילום כי הספרים הם מנועי החיים של הסופר, מאגרי האנרגיה הדוחפים ושומרים עליו . תמונה מדהימה.

  • גלית חתן  On 15 ביוני 2009 at 9:37 AM

    פער עצום בין המבט על הפנים לבין השמחה המרצדת מבין הספרים.
    בכל מקרה היה מרתק לקרוא, ועכשיו אני רוצה לקחת ליד משהו של יצחק בשביס זינגר ואין לי. אולי אקנה בשבוע הספר 🙂

  • אביגיל  On 15 ביוני 2009 at 10:48 AM

    למראה הדוכנים של ההוצאות הקטנות שרק מעטים פוקדים.
    אני מקווה שחיים אברהם היה הרבה יותר עסוק ממה שנראה כאן בתמונה.

  • זיו אורבך  On 15 ביוני 2009 at 11:39 AM

    ראשית ברצוני להודות כי ספריו של חיים אברהם עלילות יופ יופ מעניינים מאוד, כתובים בשפה תקנית והעלילות מרתקות. הייתי בדוכן ורכשתי ספרים, הוא היה מלא בקונים, בטח תפסת אותו ברגעי הפתיחה של השבוע הספר במוצ"ש בטרם הגיעו קונים.
    כל הכבוד לו על היוזמה לכתוב למרות הכל

  • מיכאל  On 15 ביוני 2009 at 11:11 PM

    המשך כך, עלה והצלח!

  • שלומי  On 15 ביוני 2009 at 11:33 PM

    מיכל – תודה רבה לך
    גלית – בהצלחה עם זינגר
    אביגיל וזיו – הרעיון הוא הרגע של חיים עם עצמו עם ספריו, אם יש אנשים שקונים ובטח יש ואם לאוו, זה לא הרעיון של הפוסט הזה.
    מיכאל – תודה רבה לך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: