פינת חי בקיבוץ גבעת ברנר, שבת 12:55

גבעת ברנר 022 by you.

שם: לירן רקנטי  /  גיל: 18  /  מגורים: גבעת ברנר /  עיסוק: עושה שנת שירות

> איזה ספר את קוראת ומה את חושבת עליו?
"אני קוראת את "אנשי הקש" של מייקל מרשל וזה אחד הספרים הטובים, המותחים והמעניינים שאי פעם קראתי. אני ממש אוהבת לקרוא, הדימוי של ההורים שלי עלי הוא עדיין שאני תולעת ספרים, אבל בפועל לא יוצא לי להספיק לקרוא הרבה ואחרי שהתחלתי לקרוא את הספר הזה הבנתי שאני באמת מפסידה"..

> מיהו הסופר האהוב עלייך ביותר?
"אני אוהבת לגוון בז'אנרים של הספרים שאני קוראת ובגלל זה אם אני לא טועה לא קראתי יותר משני ספרים של אותו סופר ככה שאין לי תשובה לזה כל כך".

> מהו הספר האהוב עלייך ביותר?
"האמת, רוב הסיכויים שזה 'אנשי הקש'".

> האם יש ספר שקראת יותר מפעם אחת, ומה שמו?
"
בצעירותי קראתי את הארי פוטר הראשון והרביעי כל אחד פעמיים.. וגם קראתי את צופן דה וינצ'י פעמיים".

> כמה ספרים את קוראת בחודש?
"
זהו שאני לא מאלה שגומרים ספר ביום.. אני יותר מאלה שההזדמנות היחידה שלהם לקרוא היא בלילה לפני השינה ואז אחרי חצי עמוד נרדמים. ככה שבחודש אני בדרך כלל לא מסיימת אפילו ספר אחד".

> האם את קונה או שואלת ספרים?
"אני שואלת ספרים מהספרייה בקיבוץ שלי. זה לא עולה לי שקל ויש שם מבחר עצום".

> האם תמיד אפשר לתפוס אותך אם ספר?
"
הרבה פעמים אפשר למצוא אותי עם ספר בתיק, למקרה שתהיה לי הזדמנות לקרוא אותו- רק שזה לא קורה הרבה".

> יש ספר שאת מתביישת שלא קראת?
" יש בערך אינסוף כאלה"…


> בני אדם או חיות?
"
בני אדם ללא כל ספק. לא בכדי אני עובדת בקופה ולא מטפלת בחיות"..

> פרה או חמור?
" חמור, למרות שגם עם פרה אין לי בעיה גדולה".


> מדוע בחרת לקרוא דווקא כאן?
"
זאת הזדמנות מעולה לקרוא את הספר שלי בשקט (כשחיים עם 17 אנשים בקומונה זה לא מובן מאליו) וגם להרוויח כסף תוך כדי שזה אף פעם לא רע".

> מעדיפה ספרות ישראלית או מתורגמת?
"אני לא בדיוק מעדיפה ספרות ישראלית מבחינת התכנים והכתיבה אבל הרבה פעמים יוצא שאני מתחברת הרבה יותר לספר בגלל שמדובר על מקומות שאני מכירה או אירועים היסטורים שנוגעים לי יותר".

>  האם יש משפט שנחרט לך בזיכרון?

"זה לא משפט זאת פסקה מתוך "אנשי הקש"
 "במשך שנתיים הם נופפו בשלטים ובאגרופים, הקדישו את זמנם ואת כספם ואת לבם. כמה דברים השתנו. רוב הדברים לא. לסטטוס-קוו היה אורך נשימה. צלילי גיטרה רמים ואהבה חופשית יכולים לשנות רק חלק מסויים של הדברים."
 אני עושה מסלול של שלוש שנים בתנועה שמבקשת לעשות שינוי, תנועת גרעין אמנויות (צלילי גיטרה רמים ואהבה חופשית הם באמת חלק מהאידיאולוגיה של התנועה) ולכן זה נחרט לי בזכרון, לצערי. הרי כל העניין הזה פשוט מעלה על הכתב חשש מוצדק שיש בכל אחד מאיתנו שמנסים לעשות שינוי".


> תודה רבה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון  On 22 בינואר 2009 at 3:29 PM

    אם יצא לך, תעבור בגן יבנה ותצלם גם אותנו קוראים ספר 🙂

    אני מאוד אוהב את הפוסטים שלך,
    יש פה את מגוון הציבור.

  • גלית חתן  On 26 בינואר 2009 at 8:33 PM

    לא ידעתי שיש דבר כזה תנועת גרעין אמנויות 🙂

  • שלומי  On 28 בינואר 2009 at 12:13 PM

    לשרון – תודה רבה, עוד אגיע
    גלית – עורך בכיר בעיתון היה בגרעין כזה
    והוא כבר לא ילד

  • שחר  On 29 בינואר 2009 at 9:30 PM

    ואיזה כיף להיות גיקית!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: