ראשון לציון מערב, 14:08

 

Eigor by you. 

שם: מקסים  /   גיל: 23  /  מגורים: בת-ים  /  עיסוק: בינתיים לא עובד (רק השתחררתי מצבא).
עליתי מאוקראינה לפני כמעט 8 שנים .

> איזה ספר אתה קורא ומה אתה חושב עליו?
"אני קורא ספר של סופר ספרדי ארטורו פרז רברטה שנקרא "המורה לסייף". העלילה מתרחשת במדריד , בתחילת שנות השישים של המאה ה- 19, בדיוק לפני המהפכה הספרדית הגדולה של שנות 1868 – 1874 בראשות של חואן פרים-ו-פראטס הפוליטיקאי ספרדי,יריב נלהב של המלכה איזבלה ה-2 שרצה להפוך שלטון למונרכיה קונסטיטוציונית (כמה בבריטניה הגדולה) . הספר מספר לקורא את סיפורו של דון חיימה אסטארלוע – מורה לסייף כמעט בן 60. מהעמודים הראשונים  הסופר, בצורת רמזים, שיחות בין אנשים ומחשבות של דון חיימה , מתאר לקוראים את הגיבור של הספר – דון חיימה הוא בן-אדם שבעצם חי בזמנים הלא נכונים. הוא גבר מאוד קונסרבטיבי, מנומס, עם רמת מוסר גבוהה מאוד, ותדמית חיים אחרת לגמרי מאשר שאר האנשים סביבו. הוא מבין שהוא אחרון מסוגו והוא מסתכל על האנשים הנותרים, על הזמנים שמשתנים כל שניה ולא לטובה, על העולם- עם ייאוש ועצב.
הוא נציג אחרון של "האמנות הגדולה ביותר" (לפי חזיונו) – אמנות הסייף. לפי דון חיימה שליטה באמנות זאת מקנה לבחורים ("תינוקות" – כך הוא טוען) אפשרות להפוך לגברים אמיתיים. סייף מעניק הרבה איכויות ששייכות רק לגברים אמיתיים (מופתיים,אולי) – אומץ,תעוזה,חכמה,שליטה ברגשות ומחשבות ועוד הרבה…
אני מאוד מזדהה עם דון חיימה מכיוון שאני חש בדיוק את אותם רגשות שהוא מרגיש – מפולת אופיים, אובדן מצפון (אני בכלל חושב שצריך למחוק מילה כזאת מהמילונים כי אין אותו אצל אנשים) ולבסוף אובדן כבוד- לא רק בין זולת לזולת אלא גם כבוד עצמי. כדי להשתכנע בעובדות שלי (ושל דון חיימה – של ארטורו פרז רברטה) פשוט צריך להדליק טלויזיה ולראות מה מראים שם. לצערי  אני לא יכול להתעמק לתוך עצם הבעיה כי זה יקח מלא זמן – אני פשוט מציע מאוד לכולם לקרוא את הספר. גם אפשר להוסיף לנושא ספר של אותו פרז רברטה "עם כוונה להעליב". למה? תקראו תבינו. וגם תעבירו קווי הקבלה ל"המורה לסייף".

> האם יש ספר שקראת  יותר מפעמיים ומה שמו?
"אולי אני מגזים – נראה לי אלף!!! בטח שאני מפריז (קצת) אבל הרבה מאוד. למה? אולי כי אני רוצה לברוח לעולם שבספר שפעם הקסים אותי ואני רוצה לעבור עוד פעם עליו ,לחיות בו עוד פעם, ואפילו למות עוד פעם. להרגיש דמיון מדהים של הסופר שמאלץ לשקוע בעולמו עם כוח המילה שלו".

> כמה ספרים אתה קורא בחודש?
"מנסה כמה שיותר. הרי לא רק בכמות ספרים אלא גם בתוכן שלהם אנו מתפתחים כבני אדם. לכן יוצא לי לקרוא בין 4 ל-7 ספרים לחודש".

> האם אתה משאיל או קונה ספרים?
"תמיד מנסה לקנות. כי אם יש אצל מישהו ספר טוב אני יכול לקחת אותו ולא להחזיר וכך להרוס יחסים עם בן אדם ולא כדאי. חבל רק שהמחירים די גבוהים ולפעמים אני צריך לצמצם תקציב רק כדי לקנות ספר שרציתי. אם אני לא קורא משהו חדש לפחות 3 פעמים בחודש אני מתחיל להרגיש שאני נהיה מטומטם יותר".

> האם תמיד אפשר לתפוס אותך עם ספר?
"לא תמיד. הרי אי אפשר לשכוח מהחיים אך בטוח ש- 60% מהזמן החופשי שלי אני מעביר בעולם
של ספר מעניין".

> האם יש ספר שאתה מתבייש שלא קראת עדיין?
"השאלה הזאת כואבת  מאוד מאוד ו אפילו מדממת לכן התשובה היא קצרה : כן !!! ואפילו אפשר לעשות רשימה של כמה מאות ספרים שאני מאוד רוצה לקרוא אותם".

> בכמה שפות אתה קורא ואיזו שפה מועדפת עלייך?
"אני קורא ב 4 שפות – רוסית, אוקראינית, אנגלית ועברית. והשפה שאני מעדיף היא רוסית. ולא רק בגלל שזאת שפת האם שלי אלא גם שזאת שפה יפה מאוד ויש בה הרבה תכונות מיוחדות שאין בשפות אחרות. כדי לא להישמע סנוב מידי אגיד שאם יש איזה ספר בשפות שאני מכיר חוץ מרוסית ואם יש לי כסף אני אקנה אותו ואקרא באותה מידה של רצון ושמחה כמו ברוסית. אני כרגע גם לומד ספרדית ובעתיד אקרא פרז רברטה במקור".

> אילו ספרים הבאתם מאוקראינה?
"לא הרבה כמו שרצינו וגם לא יכולנו להביא הכל אך הבאנו בערך 40 ספרים, היסטוריים, קלאסיים – של סופרים רוסים, צרפתים, אנגלים, אמריקאים, וספרדים. החלום שלי, לטוס לאוקראינה ולהביא איתי לישראל כמה שאוכל".

 

> משהו לסיום?
"מאוד נהנתי לענות על השאלות כי מזמן לא דיברתי על ספרים עם מישהו מחוץ למשפחתי. חבל שרמת העברית שלי לא מספיק גבוהה אחרת התשובות היו פי 3 יותר מתוחכמות. אך אני לא דואג, לבעיה יש פתרון – לקרוא יותר ספרים".

> תודה רבה
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יהונתן  On 3 בדצמבר 2008 at 11:35 PM

    ראיון אנושי במיוחד שמצליח להדגיש את האדם שמתחת למדים

  • אחת  On 3 בדצמבר 2008 at 11:50 PM

    כרגיל. הצילום והראיון.

  • עצומת עיניים  On 4 בדצמבר 2008 at 8:27 AM

    יושב שם שומר בכניסה, והוא אדם, ואדם מלא ומפעים ברגש שיש לו כלפי אמנות וספרות, איזו עוצמה עולה מדבריו\.
    ואני רואה את הצבע הכחול של המדים וכבר העיניים יורדות לפתוח את התיק – תודה שהראית לי.

  • שרון רז  On 4 בדצמבר 2008 at 9:22 AM

    זה הפוסט הכי טוב והכי מעניין ונוגע בסדרת הכתבות הללו שלך, מצויין, האיש נהדר, כל כך הרבה פעמים כנראה עולים חדשים הם יותר תרבותיים ויותר משכילים ורציניים מחלק עצום מהאזרחים הותיקים כאן בישראל, יופי של פוסט, תודה

  • מיכל  On 4 בדצמבר 2008 at 11:58 AM

    מצאת. אחלה פוסט. תודה. והא גם היה ער 🙂

  • מיכל  On 4 בדצמבר 2008 at 11:58 AM

    .

  • אסתי  On 4 בדצמבר 2008 at 1:00 PM

    שאלות שהן לכאורה על ספרים
    והתשובות שגם הן לכאורה על ספרים אבל בעצם נותנות תמונה מדוייקת של נשמתו ואישיותו של האדם.
    מתחבר בדרך אחרת לפוסט שלי על הבחירות התרבותיות של המועמדים לראשות הממשלה.

    מצטרפת לשרון – אכן הטוב שבפוסטים שלך. אולי בגלל החלון שפתחת לדמות הקוראת. חלון שמוביל ללב של כולם.

  • שלומי  On 4 בדצמבר 2008 at 2:12 PM

    כייף גדול לקרוא כל תגובה באשר היא
    תודה לכם
    שלומי

  • גיל  On 5 בדצמבר 2008 at 6:39 AM

    הלוואי שהמדינה הייתה מלאה באנשים עם רמת עברית כזו.

  • באלי  On 6 בדצמבר 2008 at 12:07 AM

    פשוט מקסים.

  • גלית חתן  On 8 בדצמבר 2008 at 12:50 PM

    זה בהחלט הפוסט הטוב ביותר מכל הפוסטים, הכי מעניין והכי נוגע ללב. כן ירבו 🙂

    אולי תעביר לו את המסר שגם בלי להיות ספץ בעברית הוא מצליח לגעת בנו.

  • שלומי  On 9 בדצמבר 2008 at 11:31 AM

    הזמן מועט והעבודה מרובה
    ישנם הרבה אנשים מעניינים בינינו
    רק חבל ששוב ושוב טוחנים במהדורות המודפסות את אותם עורכים ואותם סופרים והם שוב ושוב מספרים לנו את כל מה שאנחנו יודעים עליהם….
    פיהוק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: